מה האחריות המרכזית שלך במסגרת התפקיד?

בתחום הפיקוח והתשתיות – ללוות, לפקח ולקדם טיפול בנושאים סביבתיים ותשתיתיים מול הרשויות, בהם טיפול במפגעי פסולת, רעש וקרינה תוך שמירה על עמידה בדרישות סביבתיות ושיפור איכות החיים של התושבים.

בתחום האגרואקולוגיה – האחריות המרכזית היא ניטור נחלים ושטחים פתוחים, איתור מוקדי דגירת יתושים וביצוע פעולות הדברה במידת הצורך. מדובר בעבודה בעלת חשיבות משמעותית לבריאות הציבור, במיוחד לאור העלייה בשנים האחרונות בהתפרצויות קדחת מערב הנילוס בישראל, לצד השפעות שינויי האקלים וגלי החום שמגבירים את התרבות היתושים.

מה האתגר הכי גדול שאת מתמודדת איתו במסגרת העבודה?

האתגר המרכזי הוא לתת מענה מהיר ויעיל למפגעים סביבתיים ותברואתיים, במיוחד בעונות החמות שבהן יש עלייה בפעילות היתושים. העבודה דורשת שילוב בין פעילות שטח, ניטור שוטף, עבודה מול רשויות ותגובה מהירה כדי למנוע סיכונים סביבתיים ובריאותיים לציבור.

מה הכי חשוב בעינייך בעבודה מול הרשויות והציבור?

שיתוף פעולה, הקשבה וזמינות. בעיניי, עבודה סביבתית מצליחה נוצרת כשיש אמון, תקשורת טובה ורצון משותף לקדם פתרונות מקצועיים ויישומיים.

מה אנשים בדרך כלל לא יודעים על תחום האגרואקולוגיה?

שאגרואקולוגיה היא הרבה מעבר לחקלאות, זה תחום שמשלב בין סביבה, קיימות, וניהול נכון של משאבי טבע ושרוב העבודה בתחום קשורה באופן ישיר לבריאות הציבור: ניטור נחלים ושטחים פתוחים, איתור מוקדי מים עומדים וטיפול בדגירת יתושים הם חלק משמעותי מהעשייה היומיומית, במטרה לצמצם סיכונים של מחלות המועברות על ידי יתושים, כמו קדחת מערב הנילוס.

איזה נושא סביבתי הכי מטריד אותך כיום?

השפעות שינויי האקלים על בריאות הציבור והסביבה, לצד בעיית הפסולת שהולכת ומחריפה משנה לשנה. העלייה בכמויות הפסולת הביתית והמעורבת, יחד עם המחסור בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים ונקיים יותר לטיפול בפסולת, מהווים אתגר משמעותי. כיום חלק גדול מהפסולת עדיין מועבר להטמנה, בעוד שבעיניי יש צורך לקדם יותר פתרונות חדשניים, כמו מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת בתהליכים סגורים ומבוקרים, שיכולים לצמצם את הפגיעה הסביבתית ולהפוך פסולת למשאב