אגרואקולוגיה
ניטור יתושים
מפגעי הגשמים בעונת החורף גורמים לפגיעה בתשתיות הדרכים ולהיווצרות מאגרי מים בשטחים פתוחים. עם בוא עונת האביב, עליית הטמפרטורות ומזג האוויר המתחמם, מאגרי המים העומדים מעלים חשש להתפרצות קדחת הנילוס המערבית.
על כן, יש לפעול למניעה וטיפול במפגעי יתושים בתוך הערים, במקומות הדגירה הקלאסיים, לאתרם ולייבשם, או לפעול למיגור מפגע היתושים במקום על ידי הדברה.
האיגוד מבצע פעולות לניטור דגירת יתושים במוקדי דגירה בנחלים ובשטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים.
קדחת הנילוס המערבי
מחלת קדחת הנילוס המערבי, הינה מחלה המועברת לבני האדם על ידי נקבת היתוש, לאחר שמצצה את דמם של עופות נגועים במחלה.
יתוש הטיגריס (נמר) האסייתי
לפני מספר שנים התגלו מוקדי דגירה של היתוש הנמר האסייתי המאופיין בצבעו השחור ובפסים לבנים (מכאן שמו). בשנים האחרונות התפשט יתוש זה באזורנו. חשוב לבצע הסברה ציבורית אודות מחויבות התושבים לבצע פעולות למניעת דגירת יתושים בגינות ובחצרות הפרטיות.
מאפיינים עיקריים של היתוש
- יתוש זה פעיל גם בשעות היום בניגוד ליתוש הקולקס המצוי, שפעיל רק בלילות. מאפיין נוסף וחשוב הוא יכולת הדגירה של היתושה, במקווה מים קטנים עד קטנים מאוד כגון: צלחות עציצים, עציצים ואפילו בכוסות מים, חביות, מכלים, צמיגים, מרזבי מים, מים עומדים במרתפים, ברכות ביוב פתוחות וכל מקור מים עומדים בכמות זניחה.
- יתוש זה הינו בעל כושר תעופה מוגבל של עשרות מטרים בלבד ממקום הדגירה, כלומר מקור הדגירה של היתוש הוא באזור שבו מצויים היתושים הבוגרים ולא במרחק גדול (זאת בניגוד ליתוש הקולקס המצוי).
פעילות כנגד יתוש הטיגריס האסייתי
- לפעול מידית לאיסוף צמיגים משומשים מהשטחים הפתוחים וטיפול בהם ע”י קיצוצם והפניתם למחזור או אתר פסולת מוסדר.
- עם איתור היתוש הבוגר, יש לאתר את מקור הדגירה בקרבת מקום.
- עם גילוי מוקד הדגירה, יש לפעול מיידית ולבצע הדברה אינטנסיבית להשמדה טוטלית של הזחלים והגלמים וייבוש המקום.
- יש להעביר דרישה לכל הפנצ’ריות ובתי העסק המוכרים צמיגים, לאחסון צמיגים משומשים בתוך מבנה סגור ואת היתר לפנות לאחר חיתוכם והעברתם לאתר פסולת מוסדר.
טיפול ומניעת דגירת יתושים
- הכנת דרכי ומפרצי גישה לצורך ניטור וריסוס לנחלים ותעלות הניקוז, בסיוע רשות הניקוז לכיש שורק.
- הסדרת תוואי הנחלים (זרימת מי קולחין ומים שפירים לנחלים ולתעלות), בסיוע רשות הניקוז.
- מניעת גלישות והזרמות של מי ביוב וניקוז ולשטחים פתוחים.
- ניטור שבועי של מקורות המים בכל תוואי הנחלים, תעלות הניקוז והמאגרים.
- הדברת מוקדי דגירה על ידי הרשויות המקומיות. בהתאם לתוצאות הניטור- יש לבצע ריסוס מידי של מוקדי הדגירה בחומר המתאים לחיסול זחלי וגלמי היתושים, טרם התפתחותם ליתושים בוגרים.
- בדיקת יעילות ההדברה ומעקב- ביצוע סיור באזור הריסוס וניטור לבדיקת יעילות הריסוס.
פרסום מידע לציבור לטיפול ומניעת דגירת יתושים
יש לפרסם מידע והנחיות לציבור להתגוננות ומניעת דגירת יתושים, בדגש על ייבוש מאגרי המים בבתים ובחצרות.
דגשים והנחיות
- יש ליבש מרתפים ומקלטים, לנקות מרזבים וגגות, מכלים, חביות וחצאי חביות.
- יש לבצע איסוף צמיגים משומשים הנמצאים במקומות פתוחים ולהעבירם לפינוי וחיתוך, לאתר פסולת מורשה.
- לתקן נזילות מים, למנוע טפטופי מים, ליבש שלוליות.
- לנקז שלוליות ומיכלי מים פתוחים וחביות .
- מניעת גלישות מי ביוב מבורות ספיגה, ריסוס בור הספיגה ובריכות ביוב .
- לרוקן מקורות מים עומדים כגון: חביות, חצאי חביות ומיכלים שונים, אדניות ועציצים
- במרפסות, גינות פרטיות ובבתי עלמין.
- לתקן ברז דולף, דודי שמש, צינור נוזל.
- להודיע למוקד העירוני על כל שלולית מים או ביוב, פיצוץ צינור, גלישות והזרמות מי ביוב, בשטחים פתוחים ו/או בחצרות בתים.
פיקוח והכוונה
יש להיערך ביצוע הנחיות לאלתר ולתעד כל פעולות הרשות בנושא מניעה וטיפול במפגעי יתושים.
לפרטים נוספים יש לפנות ליניב תם, רכז מחלקת שפכים תעשייתיים ואגרואקולוגיה בטלפון
08-9420480 שלוחה 4 או בדוא”ל yaniv@sviva.org
תחומי אחריות למניעה וטיפול ביתושים
איגוד ערים אמון על ביצוע הדברת יתושים בנחלים ותעלות ניקוז בלבד, הנכללות בטווח של כ- 31.5 ק”מ בשטחים הפתוחים בין הרשויות.
אזורי הטיפול של האיגוד:
- נחל שורק – 12.5 ק”מ, פסי הרכבת ביבנה – עד השפך בפלמחים
- נחל גמליאל – 5.0 ק”מ, גשר פרדס – מפגש נחלים, גן רווה
- נחל בן זכאי – 3.0 ק”מ, בתוך העיר יבנה
- נחל עקרון – 3.0 ק”מ, מזכרת בתיה, עד מפגש נחל שורק
- נחל גיבתון- 1.0 ק”מ, מקביל למזכרת בתיה
- תעלת נס ציונה- 3.0 ק”מ, נס ציונה – מפגש נחל שורק, גן רווה
- תעלת רחובות – 1.5 ק”מ, מפגש מסילת ברזל – נחל גמליאל, גן רווה
- תעלת כפר הנגיד – 1.5 ק”מ
- תעלת מ. בתיה – 1.0 ק”מ
תחומי האחריות של הרשויות המקומיות: יש להדגיש כי כלל הפעילות למניעה וטיפול כנגד יתושים בתחום הרשות המקומית- נמצא בידי הרשות בלבד, ואנו ממליצים לרשויות לבצע הסברה ציבורית נרחבת כאמור, למניעת מפגעי יתושים בשטחן.
נמלת האש הקטנה
זוהתה והוגדרה לראשונה בישראל בשנת 2005 באזור עמק הירדן. הנמלה נחשבת מין פולש וכלולה ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. למרות שהנמלה קטנה ועדינה (גודלה 1 – 1.5 מ”מ בצבע אדום- כתום), היא עוקצת בני אדם בכל שעות היום, בבית ומחוץ לבית, ועקיצתה כואבת מאד ויוצרת מעין כוויה. מקור הנמלה הוא בדרום אמריקה, והתפשטותה בארץ הולך וגובר בעיקר על ידי עציצים נגועים ממשתלות.
קן נמלת האש הקטנה נמצא ברוב המקרים בחצר אבל בימי החום והיובש בקיץ, חודרות הנמלים לבתים, בחיפוש אחר מקומות לחים וקרירים. עקיצות בני אדם מתרחשות פעמים רבות כאשר הנמלים נלכדות בין הבגדים לעור הגוף.
טיפול בנמלת האש מבוצע על ידי הרשויות
תחילה, עורכים מיפוי מדוקדק של נמלת האש הקטנה ע”י אנטומולוג מומחה/ מדביר מורשה, ולאחר מכן מתחילים בסדרת הדברות מסודרת בכל האזורים הנגועים.
תהליך ההדברה מבוסס על פיתיונות במטרה לפגוע במלכת הנמלים, וכך להכחיד את הקן כולו.
*האיגוד אינו מטפל בהדברת נמלת האש הקטנה